 |
|
32.
מוסריות |
בודהידהארמה... אנשי מוסר נעלים, פוריטנים, אנשים 'טובים' לכאורה, צדקנים. הוא נגע בעובי הקורה של הבעיה. בלי ערנות, כל המוסריות שלך תהא מזויפת; התרבותיות שלך היא למעשה שכבה דקה, שכל אחד יוכל להרוס. עולם כשהמוסריות שלך נובעת מתוך הערנות שלך, לא מתוך דיסציפלינה כזו או אחרת, או אז, זהו עניין שונה לגמרי. או אז, תגיב בכל מצב, מתוך הערות שלך. וכל מה שתעשה, טוב יהיה.
ערות אינה יכולה לאנות רע. זהו יופייה הבלתי מעורער, שכל מה שנובע מתוכה, פשוט יפהפה, נכון, בלא כל מאמץ או אימון. אז מוטב לעקוב את השורשים, מאשר לתלוש עלים וענפים. כדי לעקור את השורשים, ישנה רק דרך אחת: דרך הערנות, תשומת-הלב, דרך המודעות.
אושו, בודהידהארמה, מורה הזן הגדול, פרק 15
|
|
הסבר:
מוסריות, הגבילה את מיצי-החיים והאנרגיה שלהם, שיזרמו באפיק הצר של הדמות בקלף. הזרימה אינה אפשרית, לכן היא הפכה 'שזיף מצומק'. גינוניה נאותים, קשוחים וחמורים, והיא תמיד מוכנה לראות כל מצב בשחור-לבן, כאותו תכשיט שהיא עונדת על צווארה.
מלכת-העננים אורבת בראש כולנו, מי שגודלו בהשפעת רעיונות נוקשים של טוב ורע, חוטא וצדיק, מקובל ולא-מקובל, מוסרי ובלתי-מוסרי. חשוב לזכור שכל השיפוטים הללו של המיינד, הם רק תוצרים של ההתניות שלנו. ואם ניישם את השיפוטים הללו על עצמנו או על אחרים, זה ימנע מאתנו מלחוות את היופי והאלוהות שמצויים בפנים. רק כשנפרוץ דרך החוצה את סורגי-ההתניות, ונגיע אל האמת שבלב, נוכל להתחיל ולראות את החיים כפי שהם. |